רש"י על בבא בתרא ד׳

1 אהדר ליה כלילא דיילי - האנקה מתרגמינן ילא ויקרא יא והוא שרץ שקורין הרצו"ן ושערו קשה כמחטין ועשה לו עטרה מעורו סביבות עיניו:

2 השתא מיהא דאנא ואת - אנא ואת שנינו כאן ואין שומע:

3 הנני מחלל את מקדשי - סיפיה דקרא מחמד עיניכם:

4 מסתפינא ממלכותא - כפופים היו למלכות רומיים:

5 מתמלכין - נוטלין רשות:

6 אי זיינך עלך ספרך כאן - אם נתגאית בכלי מלחמתך שהרגת בית אדוניך ספר יוחסין שלך בידינו הוא ידענו שאתה עבד:

7 לא רכא כו' - לא מלך ולא בן מלך:

8 קלניא מתעביד - נעשה בן חורין מאליו:

9 שישא - שיש ירוק שקורין ביי"ש:

10 ומרמרא - שיש לבן:

11 כוחלא - שיש צבוע כעין כחול:

12 אידוותא דימא - גלי הים שהם נעים ונדים והעין מתעששת בראייתן:

13 נענש דניאל - לקמיה מפרש עונשו:

14 מלכי ישפר עלך - עצתי תיטב בעיניך:

15 במיחן עניין - בחנינת עניים:

16 בכן תהא ארכא לשלותך - יהא אורך לשלומך:

17 כולא מטא - כל החלום של פורענות בא עליו:

18 לקצת ירחין תרי עשר - בשביל עצתו של דניאל תלה לו שנים עשר חדש:

19 בהוצא - לולבי דקלים:

20 ודפנא - ענפי עץ ערמונים שקורין לו"ר ופרי שלו קורין ביי"ש:

21 פשיטא - דהאבנים של שניהם דאפי' לא פסק לן דינא דמתני' המלמדנו שמתחלה בין שניהם עשאוה על כרחם היו חולקין בשוה האבנים שהרי ברשות שניהם מונחים ויד מי מהם תגבר:

22 הג"ה בפי' ר"ח קמ"ל דלא בעינן ראיה אלא שותף מפיק מיניה בלא ראיה ואיהו דטעין דדיליה נינהו עליו הראיה וכל כה"ג הכי דיינינן ליה וזה הדין מפורש עוד כמו כן בפרק הבית והעלייה בתחילתו איבעית אימא בשותפין כי האי גוונא אנוחי אבנים ברשות חבירו לא קפדי וחזקת רשות לאו כלום הוא שמעינן מינה דכל כהאי גוונא דמילתא דידיעא בשותפתא לתרוייהו אע"ג דמנחי ברשותא דחד מינייהו לא יכול למיטען דידי נינהו דברשותי מנחי דקי"ל שותפין לא קפדי אהדדי ע"כ:

23 השתא סתם גינה אמרת לא - אע"פ שהיזק ראיה קשה:

24 אמר אביי כו' - האי מקום שנהגו לגדור דקתני מתני' אבקעה קאי:

25 א"כ מאי אבל בבקעה - הא מינה סליק והכי איבעי למיתני אבל מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו:

26 מכפייה לקרנא לבר - ראשי הכותל יכוף לצד חבירו וכל חזית לשון קצה הוא וכן שנינו בתמיד פ"ב מ"ד גבי מערכה וחזיתה מזרחה ראשי הגזירין וכן מחזה מול מחזה דמלכים א ז ראשי הנסרים מוסבין זה מול זה ועבי' מאבראי כופה לצדי ראשי הכותל שמחבר בראשו אבנים וטיט ומעבהו:

27 דידי ודידיה הוא - כדקתני מתניתין כשעושין אותו בין שניהם עושין חזית מכאן ומכאן:

28 השתא נמי גייז לה - לההיא כפופה שהיא לצדו ואימא דידי ודידיה הוא ולא עשינו חזית:

29 מלגיו - לצד שלו ולקמיה פריך הא מבחוץ קתני:

30 לייף ליה - מחבר חזית אחרת לצדו:

31 נשעייה באמתא מלבר - יהא טח בטיט אמה בראש הכותל מבחוץ:

32 ומקפל ליה - מקפלו:

33 הוצא - אם עשו מחיצת נצרים כיצד יעשו חזית:

34 סינופי יריכי לבר - ראשי ההוצים ישב לצד שדה חבירו וכשיהיה סונף ההוצים כשיכלה האחד ויתן את חבירו יסנפנו מבחוץ:

35 הג"ה יריכי כדאמרי' לעיל טפח יתירא לביני אורבי תמ"ש - ור"ח פי' מוציא ראשי הקנים ודפנא שהוא הקנים העומדים לחיזוק המחיצה לחוץ מתוך פירושו משמע שהקנים שמעמידין מן הצד לסמוך הכותל וזהו לשון סניפין ע"כ:

36 אלא בשטרא - אם עשה האחד יביא עדים ויחתמו לו ואם עשהו שנים יעידו עדים ויחתמו דס"ל קופלא דטינא מעילויה הוצא לא ידיע:

37 ולא יעשו - חזית לא לזה ולא לזה והרי סימן שלא עשאה האחד בשלו שאילו עשאה היה עושה חזית מבחוץ:

38 ועביד דידיה - עשה חזית מבחוץ:

39 ותקנתא לרמאי - בתמיה וכי מפני דאגת רמאין איכפל תנא למיתני הא מתני':

40 ורישא - דקתני ועושה חזית מבחוץ לאו תקנתא משום רמאי הוא דלא לימא חבריה של שנינו הוא:

41 תנא דינא - הואיל ובקעה אין מנהג לגדור אין יכול לכופו אלא כונס לתוך שלו ובונה ואיידי דתנא דינא תנא תקנתא ועושה חזית משום רמאי אלא סיפא דינא לא תנא דהא פשיטא דאם עשו מדעת שניהם תעשה משל שניהם וכולה משום תקנתא הוא דתנייה:

42 מתני' המקיף את חבירו משלש רוחותיו - שקנה ג' שדות סביב שדה חבירו לשלשת מצריה וגדר את שלשתן ונמצא שדהו של אמצעי זה מוקף משלש רוחותיו:

43 אין מחייבין אותו - לתת כלום כדאמרי' דסתם בקעה מקום שנהגו שלא לגדור הוא:

44 הג"ה תמ"ש ול"נ טעמא משום דאכתי לא מהני ליה מידי שהכל יכולים ליכנס מרוח רביעית אבל אם גדר רביעית מחייבין אותו כדאמרינן בגמ' ואע"ג דאמרינן לעיל דסתם בקעה מקום שנהגו שלא לגדור הוא ה"מ בין בקעה לבקעה וכותל גבוה ד' אמות לשם הוא דלא בעינן מ"ט דליכא היזק ראיה אבל בשביל היזק בהמות שלא יכנסו לשדה צריך לגדור גדר שלו עשרה טפחים המונע מליכנס הבהמות:

45 ה"ג ר' יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית ולא גרסי' ניקף:

46 הג"ה וכן בפירוש ר"ח ומיהו אניקף מפרשינן לה לקמן - תוס' והכי מוכח בפ"ב דב"ק והלשון מוכיח דקתני אם עמד ולא קתני אם גדר מכלל דלאו בההוא דגדר השלש מיירי. ת' מו' שמ' ע"כ:

47 מגלגלין עליו את הכל - לתת חלקו בשלשת הראשונות דכיון דגדר את הצד הפתוח גלי דעתיה דניחא ליה במאי דגדר חבריה:

48 גמ' לפי מה שגדר - בכל יציאות שהוציא בהן הראשון יחזיר לו מחצה:

49 דמי קנים - דאמר ליה לדידי סגי לי בגדר קנים ואי אפשי בהוצאה של גדר אבנים:

50 ה"ג תנן המקיף את חבירו מג' רוחותיו אין מחייבין אותו הא רביעית מחייבין אותו אימא סיפא ר' יוסי אומר כו' וגדר את הראשונה כו' אין מחייבין אותו - דהא לא אהני ליה מידי שהרי גלוי הוא מצד רביעית הא אם גדר עוד מקיף את הרביעית מחייבין אותו דאהני ליה:

51 אימא סיפא רבי יוסי אומר - בשלמא לרב הונא דאמר הכל דר' יוסי במה שגדר הוא היינו דאיכא בין ת"ק לר' יוסי דת"ק דלא נקט לישנא דהכל סבר דמי קנים בזול הוא דמחייבין אותו ור' יוסי סבר כו' דהא ליכא למימר דת"ק דוקא אם גדר מקיף את הרביעית הוא דמחייבין אותו אבל אם גדר ניקף לא דכ"ש הוא השתא היכא דלא גלי דעתיה דניחא ליה בהיקיפא קא מחייב ליה כ"ש היכא דגלי ולר' יוסי נמי קס"ד השתא דתנא ניקף וה"ה למקיף אלא בגלגול דהכל הוא דפליגי:

52 אלא לת"ק דמי קנים נמי לא יהיב ליה אלא מאי יהיב ליה - מאי מחייבין אותו דדייקינן ממילתיה:

53 יהב ליה אגר נטירא - דבר מועט שהיה צריך ליתן לשומר בכל שנה כשהיא בקמותיה:

54 דתנא קמא סבר - דמי רביעית יהיב ליה אם גדרה מקיף אבל דמי הראשונות לא יהיב ליה שכבר יצא מהם זכאי בבית דין שהיו שם ימים רבים ולא הועילו לו ואם גדרה ניקף לרביעית לא יהיב ליה מידי כדפיר' שכבר יצא ידי בית דין מהם ולר' יוסי לא שנא גדרה ניקף ולא שנא מקיף מגלגלין עליו את הכל בכולן דמי קנים:

55 ואיבעית אימא מקיף וניקף איכא בינייהו - דתנא קמא אית ליה דרבי יוסי היכא דגדרה ניקף אבל רבי יוסי לית ליה דתנא קמא בגדר מקיף תנא קמא סבר לא שנא ניקף ולא שנא מקיף כי גדר לרביעית מחייבין אותו דהא תנא קמא במקיף איירי ודייקינן ממילתיה הא רביעית מחייבין אותו וכל שכן כשגדרה ניקף דגלי דעתיה::

56 ור' יוסי סבר - דוקא גדרה ניקף דגלי דעתיה אבל גדרה מקיף לא: